שילוב בישראל: חשיבות המשך עבודת המשלבות אחר הצהריים עם הילד בבית

בדו"ח וועדת דורנר, שעסק בהרחבה גם בנושא השילוב, מצויין כי במהלך שנת 2008 שולבו בחינוך הרגיל בישראל 75,000 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 3-18. 900 מהם היו על הרצף האוטיסטי (PDD). לקויות אחרות כללו לקויות למידה, מעוכבי שפה, מעוכבי התפתחות, תלמידים בעלי נכויות פיסיות קשות, תלמידים עם פיגור, כאלו בעלי הפרעות נפשיות קשות וגם בעלי לקויות ראייה ושמיעה.

הדו"ח התייחס בהרחבה לפער שבין הצרכים בפועל של הילדים המשולבים לבין תקצובם במשך השנים. בין השאר עסק הדו"ח באפליה התקציבית רבת השנים שבין החינוך המיוחד (המתוקצב בסכומים גבוהים יחסית) לבין השילוב (המתוקצב בחסר).

מודלים מתקדמים של עבודת השילוב ממליצים לאפשר לילד לעבוד עם מתאמי השילוב (או לפחות בתיאום עימם) גם אחר הצהריים בבית, כהשלמה\תוספת ללמידה המתרחשת במהלך שעות הבוקר והצהריים. המשך עבודה מחוץ למסגרת הלימודית היא דבר שאינו מתאפשר כיום באופן פורמלי בישראל, עקב מגבלות של העסקת המשלבות אחר הצהריים בבתי הילדים. הדבר מונע מילדים רבים לקבל תגבור משמעותי של עבודת השילוב גם אחר הצהריים בבתיהם.


לעבודת המשלב אחר הצהריים בבית הילד יש מטרות חשובות: השלמה לחוויית הלמידה בכיתה; מתן סיוע בשיעורי בית; הכנה ללמידה עתידית (קבלת חומרי הלימוד מראש והכנת התלמיד לקראתם מראש, דבר שיקל על המשך הלמידה בכיתה); שיחה על חוויות היום מהכיתה, בעיקר בהקשרים החברתיים. בנוסף: עבודה על שיפור המיומנויות הלימודיות, ההתנהגותיות והחברתיות; עבודה על מיומנויות שאינן נלמדות בכיתה (כישורי חיים, למשל: רכיבה על אופניים; ללמוד להכין כריך באופן עצמאי וכולי); וכמובן: תיווך מפגשים משותפים בין ילד ה-PDD וילדים נוספים מהכיתה.

יש לקוות כי פעילויות חשובות אלו יילקחו בחשבון ע"י מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, מבחינה כללית ותקציבית, על מנת להיטיב את תפקודיהם של הילדים המשולבים בגנים ובכיתות בישראל.